<h1>בה"ג הלכ' מגילה</h1>
<h2>דף ב:</h2>
והיכא דשמע לה מחרש שוטה וקטן לא נפיק, דתנן הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן, ורבי יהודה מכשיר בקטן, ולית הילכתא כותיה, דכיון דלאו בני חיובא נינהו לא מפקין אחרים ידי חובתן דתנן (ר"ה כ"ט.) זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.
<h2>דף ג.</h2>
(תוספתא פ"ב ה"ז) הכל חייבין בקריאת מגילה כהנים לוים וישראלים גרי' ועבדים משוחררין חללין ממזרין נתינין סריס אדם סריס חמה פצוע דכא כרות שפכה כולן חייבין, ומוציאין את הרבים ידי חובתן, אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא שאינו מינו, מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו. נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה אלא שחייבין במשמע, למה, שהכל היו בספק להשמיד להרוג ולאבד והואיל והכל היו בספיקא הכל חייבין במשמע. (ירושלמי פ"ב) רבי יהושע בן לוי מכניס את כל אנשי ביתו וקורא לפניהם מגילת אסתר. רבי יונה אבוה דרבי מונא היה מתכוין לקרות אותה לפני הנשים שבביתו, שהכל היו בספק, והכל חייבין במשמע, אחד הנשים ואחד העבדים ואחד הקטנים.
<h2>דף ד.</h2>
ועדיף משמע מקרא מגילה בזמנה מלמיגרס באוריתא, דאמר רב יהודה אמר שמואל [מגילה ג' ע"א] כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, מכאן סמכו של בית ר' שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה. אמר רב (ה'.) מגילה בזמנה ביחיד שלא בזמנה בעשרה, ורב אסי אמר בין בזמנה ובין שלא בזמנה בעשרה, הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי.
<h2>דף י:</h2>
(פסחים ס"ח:) ועדיף יום פורים כיום שנתנה בו תורה. ומיחייבינן לאדכורי על הניסים בתפלה במודים, ואם בא להזכיר בברכת המזון מזכיר בהודאה כתפלה. ולא אמרינן הלל בפורים (מגילה י"ד.) מפני שקריאתה זו היא הלילא.
